צרכנות

חכמה

כמה כסף יש למדינת ישראל?

כמה כסף יש למדינת ישראל? - ניתוח מקיף של הכנסות המדינה, התקציבים וההתחייבויות הכלכליות

כתבה: אקו נומיק

מדינת ישראל, כמו כל מדינה אחרת, מנהלת את ענייניה הפיננסיים באמצעות תקציב המדינה, המורכב מהכנסות והוצאות שנתיות. מדובר במערכת מורכבת של מיסוי, גביית הכנסות ממקורות מגוונים, הוצאות על שירותים ציבוריים, התחייבויות בינלאומיות ועוד. האופן שבו מתקבלות הכנסות המדינה ואיך מנוהלות ההוצאות משפיע ישירות על איכות החיים של האזרחים ועל יכולתה של הממשלה להתמודד עם אתגרים כלכליים. בכתבה זו נסקור את ההכנסות של מדינת ישראל לפי קטגוריות שונות, נעמוד על מבנה התקציב והאופן שבו הוא משפיע על האזרחים, נבחן את המגמות הכלכליות כמו האינפלציה והמיתון, ונבחן את ההתחייבויות של המדינה בזירה הבינלאומית.

מקורות ההכנסה של מדינת ישראל

ההכנסות של מדינת ישראל מגיעות ממספר מקורות עיקריים:

  1. מיסים:
    • מס הכנסה: מס זה נגבה מכלל האזרחים העובדים ומבוסס על הכנסתם. ככל שההכנסה גבוהה יותר, כך אחוז המס גבוה יותר. מס הכנסה הוא אחד מהמקורות המרכזיים להכנסות המדינה, והוא מושפע ישירות מתעסוקת האזרחים ומשכרם.
    • מס ערך מוסף (מע"מ): מס עקיף הנגבה על רכישת מוצרים ושירותים. המע"מ כיום עומד על 17%, והוא מהווה חלק ניכר מהכנסות המדינה. בניגוד למס הכנסה, המע"מ הוא מס רגרסיבי המשפיע על כלל האוכלוסייה ללא תלות ברמת ההכנסה.
    • מס חברות: מס המוטל על רווחי החברות, שנע כיום סביב 23%. מס זה נגבה מכלל החברות הפועלות במשק, ומקורו בפעילות הכלכלית של המגזר העסקי.
    • מסי מקרקעין: כוללים מס שבח, מס רכישה וארנונה. המסים הללו נגבים במסגרת עסקאות נדל"ן ומבעלי נכסים, ומהווים חלק חשוב מהכנסות המדינה והרשויות המקומיות.
  2. אגרות ותשלומים: המדינה גובה אגרות ותשלומים עבור שירותים שונים שהיא מספקת לאזרחים ולעסקים. בין היתר, אגרות חידוש רישיונות, תשלומים עבור שירותי בריאות, תשלומי אגרות על רכישת רכב, אגרות הנפקת דרכונים ועוד. אמנם סכומים אלה נמוכים יחסית לעומת ההכנסות ממסים, אך הם מהווים מקור חשוב להכנסות ממשלתיות.
  3. רווחי משאבים טבעיים: למדינת ישראל יש הכנסות ממשאבים טבעיים כמו גז טבעי, מחצבים ומים. עם גילוי מאגרי הגז הטבעי מול חופי הים התיכון, המדינה החלה ליהנות מהכנסות משמעותיות מייצוא גז טבעי. תמלוגי הגז נכנסים לקופת המדינה ותורמים לתקציב ולפעילויות השקעה בפיתוח.
  4. הלוואות ואגרות חוב: כאשר ההכנסות אינן מספיקות לכיסוי ההוצאות, המדינה נאלצת ללוות כספים. הלוואות אלה מתבצעות דרך הנפקת אגרות חוב, המונפקות בשוק ההון המקומי והבינלאומי. החוב הלאומי של מדינת ישראל מוערך במאות מיליארדי שקלים, והוא כולל את ההתחייבויות שנוצרו בעקבות גיוסי הון בעבר.
הקמנו מדינה והאזרחים משלמים

תקציב המדינה – כיצד הכסף עובד עבור האזרחים?

הכנסות המדינה ממסים וממקורות נוספים נכנסות לתקציב המדינה, המנוהל על ידי משרד האוצר. התקציב, המשמש למימון מגוון השירותים הציבוריים, מורכב מכמה סעיפים עיקריים:

  1. חינוך: אחד מהסעיפים הגדולים ביותר בתקציב המדינה. הכספים המוקצים למערכת החינוך משמשים למימון בתי ספר, מוסדות להשכלה גבוהה, משכורות למורים ולסגל חינוכי, מלגות לסטודנטים, תכניות לימוד ועוד. ההוצאה על חינוך נועדה לקדם את ההון האנושי במדינה ולהכין את הדור הצעיר לשוק העבודה.
  2. בריאות: מערכת הבריאות הישראלית ממומנת בחלקה הגדול מתקציב המדינה. התקציב המוקצה לבריאות משמש לתפעול בתי חולים, קופות חולים, מחקרים רפואיים, תרופות בסל הבריאות, וקידום בריאות הציבור. אחת מהוצאות הבריאות המרכזיות היא למימון שירותי בריאות לאוכלוסייה.
  3. רווחה: משרד הרווחה מקצה משאבים לסיוע לאוכלוסיות מוחלשות, תוכניות סיוע לקשישים, נכים, ילדים ונוער בסיכון, עולים חדשים ומשפחות נזקקות. התקציב למשרד הרווחה נועד להתמודד עם הפערים החברתיים ולהבטיח רשת ביטחון לאזרחים במצוקה.
  4. ביטחון: ישראל, בשל המציאות הביטחונית שבה היא מצויה, מקצה חלק ניכר מתקציבה לביטחון. הכסף מושקע בצבא, משטרה, גופי מודיעין ופעילויות נוספות הקשורות לביטחון הלאומי. תקציב הביטחון בישראל הוא אחד הגבוהים בעולם יחסית לתמ"ג.
  5. תשתיות ותחבורה: השקעה בתשתיות היא חלק חשוב מתקציב המדינה, וכוללת פיתוח כבישים, מסילות רכבת, נמלי תעופה, תשתיות מים וחשמל. תחום התחבורה הציבורית מקבל גם הוא תשומת לב תקציבית נרחבת מתוך מטרה לשפר את איכות החיים והנגישות של האזרחים.
  6. תשלומי חוב: תשלום הריבית והחזר הקרן על החובות מהווים נתח משמעותי מהתקציב. ככל שהחוב הלאומי גדל, כך נדרש להקצות יותר כספים למימון החוב, מה שמקטין את יכולת הממשלה להשקיע בתחומים אחרים.
עלייה בשימוש בכרטיסי אשראי ולעומת מזומן

העלייה במיתון ובאינפלציה

במהלך השנים האחרונות, ובעיקר מאז מגפת הקורונה, העולם כולו חווה עלייה במיתון ובאינפלציה. המשבר הכלכלי שהחל עם התפרצות הנגיף והצעדים שננקטו בעקבותיו, כמו סגרי המשק ותמיכות ממשלתיות נרחבות, הובילו להאטה כלכלית ולגידול בהוצאות המדינה. בנוסף, המחסור בעובדים וקשיי הייצור והשינוע הובילו לעליות מחירים ולהתפתחות אינפלציה.

האינפלציה, המתבטאת בעלייה ברמת המחירים, מקשה על האזרחים ומובילה לעלייה ביוקר המחיה. יחד עם זאת, האינפלציה מגדילה את הכנסות המדינה ממיסים, בעיקר ממע"מ וממסי הכנסה, אך גם מכבידה על ההוצאות התקציביות בתחומי הרווחה והבריאות.

התחייבויותיה של מדינת ישראל בעולם

מדינת ישראל קשורה לשוק ההון הבינלאומי באמצעות הנפקות אגרות חוב וגיוסי הון. כדי להבטיח את נזילותה הכלכלית ואת יכולתה להמשיך ולממן את פעילותיה השוטפות, המדינה נעזרת לעיתים קרובות במוסדות פיננסיים בינלאומיים ובנקים זרים. החוב הלאומי של ישראל עומד כיום על כ-70% מהתמ"ג, כאשר חלק נכבד ממנו הוא חוב חיצוני.

בנוסף להלוואות, ישראל קשורה בהסכמי סחר בינלאומיים ובפעילויות מסחר גלובליות. הקשרים הכלכליים הללו מאפשרים למדינה לשמר שווקים פתוחים לייצוא וייבוא, אך מחייבים אותה גם לעמוד בתנאי הסכמים ובהתחייבויות פיננסיות בינלאומיות.

לסיכום – כמה כסף יש למדינת ישראל?

למדינת ישראל יש הכנסות משמעותיות ממיסוי וממקורות נוספים, המאפשרות לה לתמוך במגוון רחב של שירותים ציבוריים ולפעול למען רווחת האזרחים. עם זאת, הוצאות התקציב גבוהות והתחייבויות החוב מחייבות ניהול מדוקדק של המשאבים.

דילוג לתוכן