מהו פישינג?

אחד מסוגי התקפות הסייבר הנפוצים ביותר, המסכנות מיליוני אנשים ועסקים ברחבי העולם

כתבה: אקו נומיק

כתבה זו תעסוק בפישינג – נדון מהו פישינג, כיצד פועלים התוקפים, איזה נזק כלכלי הפישינג גורם בקנה מידה עולמי, ואילו קבוצות עומדות מאחורי ההתקפות הללו.

פישינג תקיפה מקוונת שבה התוקפים מתחזים לגורם אמין

מהו פישינג?

פישינג (Phishing) הוא סוג של תקיפה מקוונת שבה התוקפים מתחזים לגורם אמין, כגון בנק, רשת חברתית, שירות דואר אלקטרוני או חברה פופולרית אחרת, במטרה להטעות את הקורבן למסור מידע רגיש. המונח "פישינג" נולד ממילה זו, שבה התוקפים "דגים" את הקורבן ומחפשים ללכוד מידע כמו סיסמאות, פרטי כרטיס אשראי, מידע אישי או גישה לחשבונות פיננסיים.

תוקפי פישינג עושים שימוש במגוון אמצעים מתוחכמים, ביניהם הודעות דואר אלקטרוני, הודעות טקסט, אתרי אינטרנט מזויפים ושיחות טלפון, במטרה לשכנע את הקורבן כי ההודעה שהתקבלה נשלחה ממקור אמין, כאשר בפועל היא מגיעה מתוקף.

סוגי התקפות פישינג נפוצות ודוגמאות

קיימים סוגים שונים של התקפות פישינג, וכל אחד מהם משתמש בשיטות שונות להונות את הקורבן.

1. פישינג בדואר אלקטרוני (Email Phishing)

פישינג באמצעות דואר אלקטרוני הוא אחד הסוגים הנפוצים ביותר של תקיפה. התוקף שולח הודעה שנראית כאילו נשלחה מארגון לגיטימי. דוגמה נפוצה לכך היא הודעה שנשלחת לכאורה מהבנק ומבקשת מהלקוח לעדכן את סיסמתו באמצעות קישור שמוביל לאתר מזויף.

דוגמה: אדם מקבל הודעה מדואר אלקטרוני שנראית כמו הודעה אמיתית מהבנק, שמודיעה על בעיה דחופה בחשבונו. ההודעה כוללת קישור לאתר הנראה זהה לאתר הבנק, אך בפועל זהו אתר מזויף. כשהלקוח מזין את סיסמתו, התוקף מקבל גישה לחשבון שלו.

2. פישינג ברשתות חברתיות (Social Media Phishing)

התוקפים יוצרים פרופילים מזויפים ומתחזים לאנשים או לארגונים אמיתיים, ומנסים להגיע למשתמשים באמצעות הודעות פרטיות או פוסטים פומביים. לדוגמה, תוקף מתחזה לחבר קרוב, ושולח הודעה המכילה קישור נגוע או מבקש הלוואה כספית.

דוגמה: תוקף יוצר פרופיל פייסבוק שמתחזה לחבר קרוב, פונה לאנשים ומספר על מצב חירום ומבקש הלוואה כספית מיידית. פעמים רבות, אנשים נופלים במלכודת ומעבירים כספים.

3. פישינג ממוקד (Spear Phishing)

בפישינג ממוקד, התוקפים פונים לקורבנות מסוימים ומותאמים אישית – לרוב לאנשים בתפקידים בכירים בארגונים. הפניות נעשות בהתבסס על פרטים אישיים של הקורבן, מה שהופך את ההתקפה לאמינה במיוחד.

דוגמה: מנכ"ל של חברה מקבל הודעת דוא"ל שנראית כאילו נשלחה מהמחלקה הכספית של החברה, המורה לו להעביר כספים לחשבון בנק מסוים. המייל נבנה בצורה מקצועית, כולל חתימות ופרטים אמיתיים, ולכן המנכ"ל עלול להאמין ולפעול בהתאם.

4. פישינג באמצעות SMS או הודעות טקסט (Smishing)

סוג זה של פישינג מתבצע דרך הודעות טקסט, שבהן התוקף שולח הודעה המכילה קישור זדוני. השימוש ב-SMS מתאפשר עקב האמינות הגבוהה שמיוחסת לרוב להודעות טקסט, שמגיעות ישירות למכשיר הנייד של הקורבן.

דוגמה: אדם מקבל הודעת SMS מחברת שליחויות, שמודיעה כי עליו לעדכן את פרטיו כדי לקבל חבילה שנשלחה אליו. כשהוא נכנס לקישור ומזין פרטי כרטיס אשראי, התוקף מקבל את המידע.

5. פישינג באמצעות קול (Vishing)

בפישינג קולי, התוקפים מתקשרים ישירות לקורבן ומתחזים לנציגי בנק או מוסד כלשהו. הם מבקשים מהקורבן למסור פרטי חשבון או סיסמאות בנימוקים שונים.

דוגמה: תוקף מתקשר לקורבן, מציג עצמו כנציג בנק ומדווח על בעיה באבטחת החשבון. הקורבן מתבקש למסור את הסיסמה כדי לאמת את זהותו.

פישינג הפניות נעשות בהתבסס על פרטים אישיים של הקורבן

כיצד הפישינג משפיע על הכלכלה העולמית?

הנזקים הכלכליים שנגרמים כתוצאה מהתקפות פישינג הם עצומים, והם משפיעים לא רק על אנשים פרטיים אלא גם על עסקים וארגונים רבים. לפי הערכות, נזקי הפישינג גורמים להפסדים עולמיים של מיליארדי דולרים מדי שנה, והם כוללים גניבת כספים, פגיעה במוניטין והוצאות שיקום נרחבות.

דוגמאות להשפעה הכלכלית של הפישינג

  1. נזקים כלכליים לחברות: חברות רבות נפגעות מהתקפות פישינג המובילות לגניבת כספים או מידע סודי. מעבר להפסדים הכספיים המידיים, חברות נפגעות גם בירידת ערך המניות שלהן ובפגיעה באמון הלקוחות.
    דוגמה: בשנת 2021, חברת טכנולוגיה גדולה בארה"ב נפגעה מהתקפת פישינג מתוחכמת, שבאמצעותה נגנב מידע סודי על לקוחות ופרטים אישיים של העובדים. הנזק הכלכלי לחברה נאמד בעשרות מיליוני דולרים, וכלל גם ירידה בערך המניה.
  2. גניבת כספים ממוסדות פיננסיים: הבנקים וחברות האשראי נמצאים במוקד ההתקפות, ונזקי הפישינג גורמים להפסדים של מיליארדי דולרים מדי שנה. כאשר תוקף מצליח להשיג מידע על כרטיסי אשראי או פרטי חשבון בנק, הוא יכול לבצע גניבה ישירה, ואחר כך קשה מאוד לעקוב אחר הכספים שנגנבו.
  3. עלויות שיקום ונזקים עקיפים: חברות שנפגעות מפישינג נאלצות להשקיע סכומים עצומים באבטחת מידע ושיקום, כולל שכירת צוותי מומחים, עדכוני מערכות ואימון העובדים לזיהוי התקפות עתידיות. עלויות אלו מצטברות למאות מיליוני דולרים בשנה עבור חברות גדולות.
  4. נזק למוניטין: כאשר חברה נופלת קורבן לפישינג, הלקוחות נוטים לאבד אמון במותג שלה. הנזק למוניטין עלול להשפיע על לקוחות פוטנציאליים ולעכב את התפתחות החברה לאורך זמן.

קבוצות מאחורי התקפות הפישינג

ישנן קבוצות סייבר רבות ברחבי העולם שמתמחות בפישינג. מדובר הן בקבוצות פשיעה מאורגנות, הן בקבוצות האקרים עצמאיות, ולעיתים גם מדינות שמשתמשות בפישינג ככלי לריגול.

דוגמאות לקבוצות ואזורי פעילות

  1. קבוצות פשיעה מאורגנות: מדינות מסוימות מאפריקה ומזרח אירופה הן מוקדים של קבוצות פשיעה שעוסקות בהונאות פישינג בקנה מידה רחב. לדוגמה, ניגריה הפכה למרכז לפישינג והונאות אינטרנט, וקבוצות כמו "Scattered Canary" הצליחו להוציא מידע וכספים מאזרחים ומוסדות במערב.
  2. קבוצות של האקרים ממדינות עוינות: מדינות כמו רוסיה, צפון קוריאה וסין מפעילות קבוצות האקרים שמבצעות מתקפות פישינג לא רק למטרות כלכליות, אלא גם ככלי ריגול. קבוצות אלו, כמו "Fancy Bear" מרוסיה, מפעילות מערכות פישינג מתוחכמות הפוגעות בממשלות, ארגונים פוליטיים ואזרחים במדינות יריבות.
  3. הונאות פישינג עצמאיות: לא מעט מתקפות פישינג מתבצעות על ידי האקרים בודדים שמנצלים את הטכנולוגיה כדי לבצע מתקפות קטנות יותר, אך מצטברות לנזק כלכלי משמעותי. לדוגמה, "האקר כובע שחור" יכול להקים אתרים מזויפים ולשלוח מיילים לקורבנות מתוך רשימת תפוצה שהוא רכש ברשת.

סיכום: כיצד ניתן להתגונן מפני פישינג?

  1. זיהוי סימני פישינג: מומלץ לבדוק כתובות דואר אלקטרוני ושמות דומיין כדי לוודא את אמינותם. יש להיזהר מאתרים שמבקשים מידע אישי ללא צורך.
  2. אימות דו-שלבי: הגדרת אימות דו-שלבי לחשבונות חשובה להגנה נוספת.
  3. מודעות והדרכה: הכשרה של עובדים ולקוחות בזיהוי פישינג יכולה למנוע התקפות רבות.

ההתקדמות הטכנולוגית לא רק מסייעת בהגנה מפני התקפות פישינג, אלא גם משמשת את התוקפים עצמם בדרכים מתוחכמות יותר, וחשוב להישאר עם היד על הדופק.

דילוג לתוכן