עמלות חבויות בבנקים ובאשראי – מה גובים מכם בלי שתדעו

כשהמספרים הקטנים שואבים לכם אלפי שקלים: מה באמת אתם משלמים לבנק ולחברות האשראי?

כתבה: אקו נומיק

עמלות הן כבר מזמן לא רק שורת חיוב שקופה בדו"ח הבנק. מתחת לרדאר, מצויות עשרות שורות קטנות, בלתי מובנות, שמסתכמות למאות ואף אלפי שקלים בשנה – וכל זה מבלי שהלקוח הממוצע מבין על מה בדיוק הוא משלם. האם ייתכן שאתם משלמים על שירותים שמעולם לא ביקשתם? האם אתם מחזיקים בכרטיס אשראי שאתם לא משתמשים בו – ומשלמים עליו דמי שימוש מלאים? בכתבה זו נחשוף את השיטות, המנגנונים והטעויות שמובילות עשרות אלפי ישראלים לשלם עמלות חבויות – ונעניק לכם כלים מעשיים כדי להפסיק את זה כבר החודש.

מהן עמלות חבויות – ולמה כל כך קשה לזהות אותן?

עמלות חבויות הן חיובים כספיים שגובים מאיתנו הגופים הפיננסיים – בלי להציג אותן באופן ברור או להבין שהן קיימות. מדובר במערכת מחוכמת של "עמלות קטנות" שמוסתרות בתוך דוחות עמוסים, מוצגות תחת שמות מעורפלים או פשוט משויכות לפעולות שלא בוצעו בפועל.

בשונה מעמלות גלויות כמו דמי ניהול חודשיים, המרת מט"ח או משיכת מזומן, העמלות החבויות נוטות להיות:

  • מוסתרות תחת תיאורים כלליים (כגון "שירותים נלווים")
  • מופעלות כברירת מחדל, גם מבלי שנרשמנו אליהן
  • בעלות סכומים נמוכים (2–20 ₪), אך חוזרות מדי חודש

וזה בדיוק מה שהופך אותן למסוכנות – הן לא כואבות בכיס באופן מידי, אך מתווספות בעקביות ובשקט, ומצטברות לסכומים משמעותיים.

עמלות בנקאיות חבויות – דוגמאות מהשטח

1. עמלות SMS ואי־התאמות

לקוחות רבים מקבלים הודעות על תנועות בחשבון באמצעות SMS – שירות שכרוך לעיתים בתשלום חודשי. מה שלא ברור: גם אם תעדיפו לקבל עדכונים באפליקציה החינמית, העמלה לא תוסר אוטומטית.

2. חיובי פקיד – גם כשלא מדברים איתו

בחלק מהבנקים, אם בוצעה פעולה על־ידי נציג אנושי (גם במקרה של שיחה אחת), אתם עלולים להיקנס ב־10–15 ₪ לפעולה, גם אם הפנייה הייתה יזומה על־ידי הבנק עצמו.

3. עמלות על שיקים שלא נפרעו

גם אם לא השתמשתם בפנקס הצ'קים במשך חודשים, אתם עשויים לשלם עמלות תחזוקה עליו – בתוספת עלות הדפסת הפנקס מראש.

4. שירותים ש"נרשמתם" אליהם – בלי לדעת

לעיתים הבנק מחייב את הלקוח על חבילת שירותים כמו "ניהול פיננסי מתקדם", "התראות מותאמות" או "הגנה מפני חריגות" – מבלי שביקשתם אותם באופן מפורש.

מה גובים מאיתנו חברות האשראי – בלי לספר?

דמי שימוש על כרטיסים שאינם פעילים

עשרות אלפי ישראלים מחזיקים בכרטיסי אשראי משניים – לעיתים אפילו בלי לדעת שהם פעילים – ומשלמים דמי שימוש שנתיים בין 100 ל־300 ₪.

ביטוחים נלווים שהצטרפתם אליהם בטעות

שירותים כמו ביטוח נסיעות, ביטוח רכישות, או כיסוי אשראי, משויכים אוטומטית לכרטיסים מסוימים. הם ימשיכו לחייב אתכם גם אם אינכם משתמשים בהם.

עמלות בגין רכישות במטבע זר

המרת מט"ח בכרטיס אשראי מגיעה לעיתים לעמלה של 3%. אך מעבר לזה, יש גם עמלות מובהקות על פעולת החיוב, על פיצול העסקה ואפילו על החזר חלקי.

הנתונים – כמה זה באמת עולה לנו?

על פי דו"ח רשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים:

  • הצרכן הישראלי הממוצע משלם כ־780 ₪ בשנה על עמלות בנקאיות
  • מחזיק כרטיס אשראי בודד משלם כ־200 ₪ בשנה על דמי ניהול ושירותים נלווים
  • משפחה ממוצעת בת 4 נפשות עשויה לשלם עד 2,000 ₪ בשנה על עמלות חבויות – מבלי להיות מודעת

וזה עוד לפני שמחשבים את ההשפעה העקיפה – כאשר עמלות מיותרות יוצרות חריגה באשראי, ריביות נוספות, קנסות ועוד.

 למה זה קורה? וכיצד הגופים הפיננסיים "מנצלים" את חוסר תשומת הלב

  1. מורכבות במבנה הדוחות – פרטים רבים מפורטים בטבלאות עמוסות.
  2. שמות עמלה לא ברורים – לדוגמה: "שירות יתרות", "מעקב פעולות", "ביטוח מורחב".
  3. שירותים מופעלים כברירת מחדל – לקוחות שלא ביטלו – משלמים.

הסתמכות על פסיביות – הבנקים יודעים שרוב הלקוחות לא עוקבים אחרי הדוחות החודשיים.

צ'ק ליסט: איך לבדוק אם גם אתם משלמים עמלות חבויות?

  • עברו על 3 החודשים האחרונים בדו"ח הבנק והאשראי
  • בדקו אם אתם מקבלים הודעות בתשלום – ובקשו לעבור לעדכונים חינמיים
  • חפשו כרטיסים שלא בשימוש – ובטלו אותם
  • שאלו את נציג הבנק: "על מה אני משלם עמלות כיום?"
  • היכנסו לאתר בנק ישראל → מחשבון עמלות → השוו מול הבנק שלכם

כלים ואפליקציות שיעזרו לכם לחשוף את האמת

  • FeeX – סורקת את העמלות שלכם וממליצה מה אפשר לבטל
  • Finupp – עוקבת אחר כל חיוב, מזהה כפילויות או חיובים חריגים
  • אפליקציות הבנק עצמן – לרוב כוללות גרף עמלות נוח (אך יש להפעיל ידנית)
  • אתר רשות שוק ההון – מספק מידע נרחב על השוואת עמלות

עמלות חדשות שכדאי לשים לב אליהן ב־2025

  1. בנקים מתחילים לגבות על שירותי צ'אט אנושי – במקום שיחה עם נציג
  2. חלק מהכרטיסים החדשים כוללים "תשלום חכם" שמתייקר כל רבעון
  3. עמלות פתיחת חשבון דיגיטלי בבנקים קטנים – ללא התראה מראש
  4. חברות אשראי החלו לכלול "עמלת קישור אוטומטי לארנק דיגיטלי"

טעויות שכדאי להימנע מהן – מניסיון של אחרים

  1. לא לבטל כרטיס אשראי ישן – ואז לגלות שהוא מחויב

     

  2. לא לקרוא את פירוט דמי הביטוח – ולשלם פי שניים על שירות כפול

     

  3. לא לשים לב לחיובים חוזרים – ואז לאבד את הזכות להחזר רטרואקטיבי
  4. להניח שהבנק "בטח לא גובה ממני משהו מיותר"

סיכום: עמלות חבויות – גזירה או בחירה?

עמלות חבויות הן תוצאה של מערכת פיננסית מורכבת – אך לא בלתי נשלטת. במרבית המקרים, חיוב שאינו ברור או שירות לא רלוונטי ניתן לבטל בלחיצת כפתור אחת או שיחת טלפון אחת.

השליטה בחשבון הבנק שלנו חוזרת אלינו רק כשאנחנו מפעילים עיניים – ושואלים שאלות.

שמרו על הכסף שלכם. הוא עובד קשה – תנו לו את הכבוד הראוי.

דילוג לתוכן