מצב כלכלי ומשפחתי בצל המלחמה

זעזוע חברתי וכלכלי

מתחילת המלחמה כ-46,000 עסקים נסגרו. לפי ההערכות המספר עשוי לעלות ל-60,000 עד סוף השנה. 77% מתוך העסקים שנסגרו הם עסקים קטנים המהווים את עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית. הסיבות למספרים הבלתי נתפסים הללו מגוונות, ובעיקר מדובר בשני סוגי אוכלוסיות שנפגעו יותר מכל. מצד אחד מדובר בעשרות אלפי חיילי מילואים, בעלי עסקים ושכירים נקראו להילחם בעזה ובגבול הצפון במשך חודשים ארוכים, חלקם אף התנדבו לעשות זאת, גם במחיר של להשאיר מאחור את המשפחה, מקומות עבודה ועסקים פרטיים. בסופו של דבר העזיבה הזו גבתה מחיר יקר.

עסקים רבים נאלצו לצמצם את פעילותם או שבקו חיים. מעסיקים נתקלו בקושי עצום בניהול עסקיהם בשל המחסור בכוח אדם וירידה חדה בביקוש למוצרים ושירותים. כתוצאה מכך נוצר לו גל פיטורים רחב שהותיר אלפי אנשים מחוסרי עבודה. בנוסף, מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל כ-250,000 תושבים בישראל נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתפנות למקומות אחרים, כגון בתי מלון או בתים זמניים. הפינוי הזה כולל תושבים מדרום ומצפון הארץ. מעבר לחוסר היציבות הרגשית כתוצאה מכך שאנשים נותרו ללא קורת גג, רבים מהם גם הפסיקו לעבוד, ובמשך חודשים ארוכים הם נאלצים להסתדר עם מעט מאוד אמצעים, ובחוסר ידיעה מה יקרה בעתיד.

חיילי מילואים רבים והתושבים המפונים נשארו ללא הכנסות וללא מקורות תמיכה יציבים. למרות הבטחות של המדינה לסייע להם, מבחינת רבים מדובר במאבק יום-יומי כאשר הם צריכים לממן את צרכיהם הבסיסיים, כמו מזון וביגוד, וחלקם נאלצים להסתמך על תרומות וסיוע מחברים ובני משפחה, תוך כדי שהחובות ממשיכים לתפוח.